<h1>שו"ת הר"י מיגש — מגילת סתרים סימן רכ"ב</h1>
<h2>דף קטו:</h2>
בפרק כל הבשר גרסינן. תניא איסי בן יהודא אומר מנין לבשר בחלב שהוא אסור, נאמר כאן (דברים י"ד ב') כי עם קדוש אתה. ונאמר להלן (שמות כ"ב, ל'). ואנשי קדש תהיון לי. מה להלן איסור אכילה אף כאן איסור אכילה, אין לי אלא באכילה בהנאה מנין, אמרת ק"ו מה ערלה שאינה נעברה בה עבירה אסורה בהנאה בשר וחלב שנעברה בה עבירה לא כ"ש וכו' עד לייתי כולה מערלה. פירוש: כלומר כיון דערלה אסורה בין באכילה בין בהנאה, למה לי למילף אכילה מבשר בשדה טרפה ואיסור הנאה מערלה, נילפה לכולה מילתא בין באכילה ובין בהנאה מק"ו דערלה, ומהדרינן, משום דאיכא למיפרך חורש בשור ובחמור יוכיח שנעברה בה עבירה ומותר בהנאה. כלומר, מותר בהנאה וכ"ש באכילה וכו'. ואי קשיא לך, השתא נמי לגבי איסור הנאה נימא חורש בשור ובחמור יוכיח שנעברה בה עבירה ומותר בהנאה, ואמאי ילפינן לה בהנאה מערלה ולא חיישינן למיפרך הכי. תשובתך, כי חיישינן למיפרך הכי מקמי דתיפשוט בה איסור אכילה, אבל לבתר דאיפשטא בה איסור אכילה מובשר בשדה טריפה ילפינן לאיסור הנאה מערלה, ולא חיישינן למיפרך חורש בשור ובחמור יוכיח שנעבדה בו עבירה ומותר בהנאה, דהא ליכא לדמויי לחורש בשור ובחמור דמותר באכילה, דבשר בחלב הא איפשיט דאסור באכילה מובשר בשדה טריפה, הלכך פשטינן ליה לאיסור אכילה בבשר וחלב מובשר בשדה טריפה ואיסור הנאה מערלה, ולא פשטינן להו לתרווייהו מערלה.
